​

עלמה יצחקי

נולדה בתל אביב (1984), כיום חיה ויוצרת בברלין, גרמניה.

​

יצחקי עובדת בציור ורישום, ונושאיה צומחים מתוך המציאות החברתית והפוליטית המקומית. עבודתה עוסקת בחיים בשולי המרחב העירוני, ובניסיון למצוא שפה פיגורטיבית הולמת למרחב הזה.

 

ציור המשאית מתאר נוף מקומי מוכר של שדות בור ושטחים עזובים בצדי הדרכים. הוא מאוכלס במיני צמחים טיפוסיים, עמידים ומהירים להתפשט, המסוגלים לגדול על כל פיסת אדמה פנויה – עשבים וקוצים, שיחי קיקיון ושיטה מכחילה. רבים מהם מוגדרים כ״מינים פולשים״ ו״מינים מתפרצים״, ונחשבים כזרים ומזיקים לטבע הארצישראלי – אף על פי שכיום אלו מיני הצמחים המזוהים ביותר בנוף המקומי. הציור מבקש להפנות מבט לנוף ללא הילה רומנטית, להראות את היופי שבטבע הקרוב, המיידי, אותו נוף שאנחנו מרבים לחלוף על פניו מבלי להביט בו כלל. הציור ממשיך סדרת עבודות  של יצחקי, מהשנה האחרונה, העוסקת בטבע עירוני. 

​

בוגרת בהצטיינות של בית הספר לאמנות המדרשה, ותוכנית לימודי ההמשך של המדרשה. בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. הציגה תערוכות יחיד רבות, ביניהן בסדנאות האמנים בתל-אביב, במוזיאון תל אביב לאמנות, בגלריה חזי כהן ועוד. זוכת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2014 ופרס הציור ע״ש אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2012, והשתתפה בתוכניות שהות-אמן בדיסלדורף (2012) וניו-יורק (2016). בעלת תואר שלישי בחוג לפילוסופיה.