אמנית / רותי הלביץ כהן 

רותי הלביץ כהן

רותי ילידת 1969, חיה ויוצרת בעין ורד.

למדה באוניברסיטת חיפה אמנות, יצירה ופסיכולוגיה, במחלקה לאמנות בבצלאל ובמדרשה האקדמית בבית ברל. מרכזת כיום את לימודי האמנות לתואר שני במכללת אורנים ומלמדת אמנות במדרשה האקדמית בבית ברל.

גוף האישה נמצא במרכז עבודתה של רותי. הוא מופיע בצורות ובמראות שונים; במסווה של ליצן, מלאך, ילדה, אלילה מיתולוגית או כדמות היסטורית. הנשים המצוירות חלקן אף שייכות למעגלי משפחתה וחלקן אנונימיות. יש בעבודותיה שפע של אלמנטים שלא תמיד מתחברים בצורה סדורה, הן נראות כ"לא מושלמות" ומותירות לצופה מרחב של פרשנות.

על המשאית, בחרה רותי לצייר שתי סצנות העוסקות בהקפאת רגע טראומתי: F.F.F - fight freeze, שלוש תגובות לטראומה, וזאת מתוך מחשבה על ציור בתנועה (בנסיעה) כמהלך של ״תיקון״ ויציאה מרגע ההקפאה.

על דופן אחת: עץ (דפנה) שרוף ממנו מציץ ראש, זרוע אחת שלו מכסה דמות אישה - נערה חושנית ופרח אדום לראשה מתבוננת על צמד נשים נוספות. לדברי האמנית: "דפנה שלי ירדה מהעץ (ביחס לדפנה שציירתי בעבר) בהכפלה ובשילוש (קדוש) והיא שוחררה מעול המין הגברי כולל אביה".

על הדופן השניה: ארבע אימהות ושארית: "ארבע האימהות שלי עברו שינוי אף הן, הסמלים הנלווים אליהן; ארנב לוחש סוד, לב כבד, מצנפת וכנפי מלאך, מספרים סוד. Soft skin Angel מופיע על המלאכית שלי, שהרי אין למלאך עור. פנים שונות לאותה דמות חסרה, היא השארית, ראשו הערוף של הולופרנס אותו אוחזת בידה יהודית, שמה של אמי הפרטית והראשונה."

תנועת המשאית מוציאה את הגיבורות של הלביץ כהן  מהקפאת הרגע הטראומתי ויוצרת מחול משותף.

העבודה נעשתה בצבעי קירות וספריי באופן ישיר על המשאית ללא סקיצות וללא הכנה מראש.

באדיבות‭ ‬גלריה‭ ‬גורדון