עידו מרקוס
נולד בבוסטון, ארה"ב (1979), חי ויוצר בעיר חיפה.
אמן ואוצר עצמאי. עוסק בתחומי אמנות שונים בהם: רישום, הדפס, ציור, פיסול, וידאו, מיצב וצילום.
מרקוס ידוע בסדרות מיצבי המיניאטורות השונות שלו, המציגות מאות ציורים שנוצרו לאורך תקופות ארוכות. מיצבים אלה הוצגו בארץ וברחבי העולם ונמצאים באוספים רבים. עבודותיו נעות בין המקומי לגלובלי. הוא נע בין סגנונות, מדיומים ודרכי תצוגה שונות, כאשר הציר המרכזי בהן הוא התנועה והדחיסות בה הוא חווה את המציאות בה הוא חי ויוצר.
בעבודותיו העכשוויות עוסק במתח שבין הדימוי האיקוני היחיד לריבוי הדיגיטלי, תוך כדי התייחסות לתיאוריות דיגיטקסטואליות ולסתירות בין תצלומי משפחה לאנונימיות ברשת, בין פיגורטיביות להפשטה ואהבה גדולה לצבע כחומר וצורה. מרקוס עובד עם חומרים אשר הוא אוסף מהרחוב והרשת, ובכך מחבר בין האישי לכללי ואף מדגיש את הטשטוש הנוצר ביניהם בעידן הדיגיטלי דחוס הדימויים.
"הרעיון למשאית הגיע מהרצון שלי לבחור פרוייקט שאני עדיין בעיצומו ומרגיש מתאים מבחינה צבעונית לתפקד כענק וגם דימוי שאני כבר ״שוחה בתוכו״ כדי שאוכל לעבוד משוחרר ופרוע כמו בסטודיו ועם עמידה בלוחות הזמנים, בלי עיכובים בלי מחשבות - פשוט לזרום עם הפורמט ועם הקצב שהוא יכתיב. המשאית מתפקדת כשלוחה של אותו פרוייקט ששמו ״המצעד״ ובעצם מהווה עוד הצעה לסדרה בת מאות ווריאציות שנוצרו מצילום ישן של מצעד חיילי מלכה בריטיים שמצאתי ברחוב."
המחקר בפרויקט התחיל כהתייחסות פורמליסטית לדימוי הפופולרי והגנרי של החייל האנגלי עם הרבה הומור ותזזיותיות אך גם עוסק בשאלות על הפוליטיקה של צבע דרך מדים (שימוש בצבע כדי לזהות מדינה או לאום) ומחיקת הפרט מרגע שאתה חלק מצבא כל שהוא. בצידה האחד של המשאית החיילים בתנועה קדימה ואילו בצידה השני הם עומדים נייחים כ"א בתנוחה שונה.
לימודי אמנות באוניברסיטת חיפה ובמדרשה לאמנות בית ברל.
מרקוס הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות בישראל וברחבי העולם.