אמניות / הברביזון החדש 

"הברביזון החדש" היא קבוצת אמניות שפועלת בישראל החל משנת 2010, היו חברות בה חמש ציירות ילידות ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל בשנות ה-90 (מלבד נטליה זורבובה שעלתה ב-2004). כיום חברות בה שלוש: נטליה זורובובה, אנה לוקשבסקי ואולגה קונדינה.

שם הקבוצה חוזר אל אסכולת ברביזון הצרפתית מאמצע המאה ה-19, אשר אמניה, פעלו באזור הכפר הצרפתי ברביזון, וציירו את הטבע בחיק הטבע, תוך צעידה לקראת תנועת הריאליזם. יציאתם של אמני אסכולת הברביזון אל החוץ לא הייתה יציאה לשם עצמה אלא כחלק מהתנגדות לציור הרומנטי והנאו-קלאסי והיא נושאת אמירה בעלת תוקף חברתי.

בדומה לאסכולה הצרפתית, גם ציירות "הברביזון החדש" מציירות מתוך התבוננות ומבקשות לבטא ביקורת ועמדה חברתית. במקום אל הטבע הבורגני של המאה ה־19 הן יוצאות לג'ונגל העירוני עם כני ציור וצבעים; יושבות ומציירות במשך שעות במרכזי הערים, בשווקים ובאזורי קונפליקט. הן מגיעות לנקודות חיכוך חברתיות ופוליטיות ואל תחומי המצוקות המורכבות שמספקת המציאות  הישראלית האקטואלית היום. מקומות מעורבים מבחינה אתנית, בהם גרים פליטים, מהגרים, פועלים והם שמופיעים הרבה בציוריהן. 

חברות הברביזון החדש למדו באקדמיות שונות בברית המועצות ובאירופה ופיתחו שפת ציור ריאליסטית ופיגורטיבית הנשענת על צורות פשוטות, צבעוניות עשירה והיכולת לאפיין את הנמצא לפניהן על פי איכויותיו הראשוניות. שפה שיש לה גם קשר למסורות הציור הרוסי. במהלך השנים, ולאור לימודי  לכיוונה, התרחקה מן הבסיס הציורי היציב שקנתה בתחילת דרכה האמנותית, ופיתחה סגנון וקריירה אישית. כיום הן מציירות ביחד וגם לבד.

הציור על המשאית בוצע על ידי שלושתן. הנושא  נבחר מתוך פרויקט שעשו האמניות בעבר בו ציירו נשים מהרחוב, נשים ישראליות מכל המגזרים, אוסף המשקף את נשות ישראל. הן בחרו לצייר דמויות גדולת על מנת שיבלטו מרחוק, ללא דגש על הפרטים הקטנים. הפורטרטים המצויירים הם של נשים אמיתיות. הן ציירו עם מכחול ארוך כפי שמאטיס צייר בערוב ימיו בעת שישב על כסא גלגלים. הציור הוא חופשי, משיכות המכחול והצבעים חזקים - חלק מעקרונות הקבוצה.

הן מרגישות לדבריהן כאמניות תעמולה קשוחות, כמו בתעמולה הסובייטית.