אמנית / אניסה אשקר
אניסה אשקר
נולדה בעכו (1979) ,מתגוררת ויוצרת בעכו ובתל אביב-יפו.
אניסה אמנית רב-תחומית ,מתמקדת בעיקר בנושאים הקשורים לזהות ,לביקורת חברתית ולמגדר, באמצעות ציור ,צילום ,מיצב ומיצג. בנוסף, מרצה, מחנכת את הדור הבא ופעילה בקהילה בתחומים רבים.
אניסה מייצרת מצבים הקשורים באופן ישיר לשינויים באווירה החברתית-פוליטית ,מתוך הביוגרפיה האישית שלה ,המהווים הזדמנות לפתח דיון סביב החברה בה אנו חיים. לדבריה" ,כאמנית, אני מנסה לאתגר את הדרך בה אנחנו ,נשים, ערבים ,אמנים ,חווים את הקיום האישי והמקצועי שלנו .נקודות מוצא אלה מאפשרות לי להשתמש באמנות על מנת לחקור את הדרכים הספציפיות בהן התעצבה הגדרת הנשיות בחברות שונות בעולם ,וכן את הדרכים בהן נושאים וחומרים נשיים מתקשרים לטקסים ולפרקטיקות מקודשות בדת ,בתרבות, במוסדות החברתיים ובמערכת האמונות והמיתוסים של כלל האנושות.״
מגיל תשע החלה אניסה ללמוד סגנונות של קליגרפיה ערבית מסורתית ,מיומנות הנחשבת למסורת מוסלמית גברית. עם השנים החלה לפתח סגנונות כתיבה אישיים שאינם כפופים לחוקים המסורתיים. "בעבודותיי אני מעלה גם שאלות הקשורות למהות האמנות עצמה ולגבולות שבין היצירה לאמן, תוך שאני משתמשת בגופי ובפניי כבבד קנבס, אותם אני מעטרת בקליגרפיה ערבית, כסמל למנהגים עממים וחברתיים במסורת הערבית". בעשרים השנים האחרונות הרחיבה אניסה את הפרקטיקה הזו גם אל העולם האמיתי, ובמיצג מתמשך היא מעטרת את פניה מדי בוקר בקליגרפיה ,ובכך מסמנת את עצמה, את זהותה ואת תרבות הלעיני כול ,באופן ברור וחד-משמעי.
הציור של אניסה על המשאית מציף את שאלתו של האמן ג'קסון פולוק, האם האמן הוא הטבע .אניסה עושה מחווה לחמשת אמני ענק ,שמלווים אותה והיו מקורות השראה בדרכה היצירתית :החמניות של ואן גוך ,צבע וצורה במחווה לז'אן מירו ,השטחה ושכפול בדרכו של אנדי וורהול ,הכחול של קליין ,וכל זאת לצד ציור בדרך של התזה ושפיכת צבע ,שאפיינה את סגנונו של פולוק) גם בשל תנאי הציור על משאית בעמידה) .לדברי אניסה״ ,ואן גוך מסמל עבורי את החופש לבחור בדרך חיים של יצירה ,כביטוי עצמי סוער ואקספרסיבי לתחושות ולרגשות ".החמנייה, הפרח הסוגד לשמש ,בהתמזגות עם הצבע הכחול ועם הזהב של אניסה אשקר ,מייצגים יחד את המים ,החיים ,בסגנון גברי שמתכופף לטובת היופי הצרוף, הטוהר והנשיות. בעדינות רבה ,בין הדרמה של הטבע והחיים ,הטביעה אניסה בעבודתה את חותמה וחתימתה בציור עדין של פרופיל שלה עם חתימתה הקליגרפית ,כמו הדרך שהיא עושה עם הטבעה קליגרפית על פניה באיפור יומיומי מתחלף ,במסע מתמשך.
אניסה שולחת לכבישי הארץ את ציוריה על המשאית ,בפרץ רגשות לצד עדינות אין קץ ,ובכך מציעה תשובה לפולוק ,שאולי אכן האמן הוא הטבע.
למדה במדרשה לאמנות ,מכללת בית ברל ,בוגרת 2004-2001 .B.Ed.F.A
הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות ,בארץ ובעולם .בין תערוכות היחיד :ברבור אסווד )ברבור שחור), גלריה הגר ,יפו ,(2003) כהרף עין ,ארט טראק 7 ,אתונה ,(2007) זיפת, גלריה נלי אמן ,תל אביב (2010), פני שטח מוזהבים ,הגלריה במלון Walled Off ,בית לחם ,(2017) זהב שחור ,המוזיאון לתרבות האיסלאם ועמי המזרח ,באר שבע ,(2017)דרגות האהבה ,תערוכת פרס אן וארי רוזנבלט ,בית האמנים, תל אביב .(2021)
התגוררה ויצרה במסגרת שהות-אמן בארצות שונות :יוון ,גרמניה ,ספרד ,פולין וצרפת .זכתה בפרס הצטיינות אמנותית ,במדרשה לאמנות במכללת בית ברל ,(2004) בפרס אמן צעיר מטעם משרד החינוך והתרבות ,(2007)בפרס שרת התרבות והספורט ,(2015)בפרס מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו 2016)) ובפרס אן וארי רוזנבלט .(2021)
